גמלת שמירת הריון חלקית - בראי הפסיקה 

משמעות "שמירת הריון" עפ"י החוק היא "היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב". האם גם היעדרות חלקית מהעבודה בתקופת הריון מזכה בגמלת שמירת הריון?  על כך במאמר הבא.

"שמירת הריון" מוגדרת בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 כדלקמן:

"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב" (ההדגשה שלי מ.א.). 

האם היעדרות חלקית מהעבודה בתקופת הריון מזכה בשמירת הריון חלקית ? בית הדין הארצי דן בסוגיה זו במספר פסקי דין, להלן תמצית ההלכות:

בעב"ל 289/05 המוסד לביטוח לאומי נ' אל על משעני, ניתן ביום 31.12.2006, דן בית הדין הארצי בשאלה, האם היעדרות חלקית מהעבודה במצוות רופא בגין הפרעות בהריון, נחשבת לשמירת הריון, והשיב בחיוב. בית הדין הארצי פסק בין היתר כי מאחר ותכלית החוק היא, שכאשר מצבה הרפואי של אשה בהריון מסכן את האשה או עוברה ואין היא רשאית לעבוד בגלל מצבה זה, היא זכאית לגמלת שמירת הריון, אזי אם מצבה הרפואי של אשה בהריון המסכן אותה או את העובר וקיימת המלצה רפואית לעבוד בפחות מאמץ, יש לבחון תשלום גמלת שמירת הריון באופן יחסי לצמצום היקף העבודה.

בסופו של יום, גב' משעני לא היתה זכאית לגמלת שמירת הריון בשל העובדה שלא נעדרה מעבודתה במשך 30 ימים רצופים לפחות.

בעב"ל 165/08 המוסד לביטוח לאומי נגד רחל בלומנטל, אשר ניתן ביום  10.09.09, דובר באישה אשר תביעתה לשמירת הריון חלקית נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי. תביעתה לבית הדין האזורי התקבלה, ובית הדין פסק כי רחל זכאית לגמלת שמירת הריון חלקית. ערעורו של המוסד לביטוח לאומי נדחה ברוב קולות (השופטת ארד ושני נציגי ציבור) ובית הדין הארצי פסק כי הפרשנות התכליתית של המונח "שמירת הריון" כוללת גם תשלום גמלה לנשים הנדרשות לצמצם שעות עבודתן עקב ההריון, ולאו דווקא במצב של היעדרות מוחלטת.

בעב"ל 746/08 המוסד לביטוח לאומי נ' פזית סאיג - אבוקסיס, אשר ניתן ביום 15.12.09, שלושה חודשים בלבד לאחר פסק הדין בעניין בלומנטל, דובר באישה אשר צמצמה את היקף משרתה במהלך הריונה ל-80% ולאחר מכן ל-60% בחודש עד למועד הלידה.  המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של המשיבה לגמלת שמירת הריון מן הטעם שלא הפסיקה לעבוד לצורך שמירת הריון,  ובית הדין האזורי קיבל את תביעתה  בהסתמך על פסק הדין שניתן בעניינה של  אל על משעני.  בית הדין הארצי קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וביטל את ההלכה שנקבעה על ידו קודם לכן בעניין בלומנטל.  בית הדין קבע כי חוק הביטוח הלאומי נועד ליתן גמלת שמירת הריון למבוטחת הנעדרת מעבודתה 30 ימים רצופים לפחות עקב מצב של סיכון חייה או סיכון חיי העובר עקב הריון. מאידך, היעדרות חלקית מהעבודה היינו צמצום היקף שעות העבודה בכל יום,  לא יזכה את האישה בגמלת שמירת הריון.  כן הרחיב בית הדין והסביר כי אמנם, שיקולי מדיניות ויציבות השפיטה מחייבים כי בית הדין הארצי יפסוק בהתאם לתקדימים שלו עצמו, אך יש לבית הדין הארצי סמכות לסטות מתקדימים שלו, במקרים בהם שיקול הדעת השיפוטי מחייב זאת.

לכל האימהות שבדרך - בהצלחה !!

מירב אפרים , עו"ד